החלטה בתיק ת"א 2670-10-13

1.       זוהי החלטה בבקשת התובעת, למינוי מומחים רפואיים, לצורך מתן חוות דעת רפואית בשאלת הנכות הרפואית, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975.

2.       התובעת הגישה תביעה לפיצויים בגין פגיעתה בתאונת דרכים שאירעה לטענתה ביום 16.5.13. התובעת ביקשה למנות מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, הנוירולוגיה והשיקום. לטענתה, היא סובלת עקב התאונה מסימפטומים שונים כאמור במסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה.

3.       הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה, מדובר בתאונת עבודה ולפיכך על התובעת למצות זכויותיה מהמוסד לביטוח לאומי על ידי פניה לוועדה של המל"ל אשר תיקבע את דרגת נכותה. לחלופין נטען כי אין בתיעוד שצורף משום ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחים בתחומים המבוקשים. בתחום האורתופדי עולה כי התובעת עברה בעבר ניתוח גב עקב שבר בעמוד השדרה, ותעודה מחדר המיון ללא ממצאים. בתחום הנוירולוגי, מיום התאונה ועד ליום הגשת התביעה לא התלוננה התובעת על בעיות בתחום זה ולא טופלה בתחום זה, וגם על פי תעודת המיון מיום התאונה התובעת לא נחבלה בראשה ולא איבדה הכרתה. בתחום השיקום, טוענת הנתבעת כי לפי ההלכה, על מנת שבית המשפט ייעתר למינוי בתחום זה, יש צורך בראיות המצדיקות מינוי זה, בין היתר ע"י מומחים בתחומי רפואה קונבנציונאליים שיבססו הכרח במינוי מומחה שיקומי. אין בחומר הקיים כדי להצדיק מינוי חריג שכזה.

4.       ביום 4.12.13 הורה בית המשפט לתובעת להודיע האם היא מסכימה לטענה כי מדובר בתאונת עבודה, ובאותו היום הגישה התובעת תשובתה לפיה אין מדובר בתאונת עבודה וכי לא קיבלה הטבה כלשהי מהמל"ל.

5.       לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבעת, בכתב התביעה על נספחיו ובמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, התרשמתי כי יש ממש בטענת הנתבעת, כי ראשית הראייה לקיומה של נכות צמיתה היא בדרגה נמוכה יחסית.    
התביעה הוגשה חמישה חודשים בלבד לאחר התאונה, כאשר בדרך כלל נהוג להמתין כשנה לפחות, כדי לבחון כדבעי אפשרות קיומה של נכות צמיתה. עיון במסמכים הרפואיים מלמד לכל היותר על שברים בצלעות בחזה, שב"כ אינם מותירים נכות צמיתה. זאת ותו לא. יש גם ראיות לניתוח קודם.           
למרות האמור לעיל, במידה רבה לפנים משורת הדין, החלטתי להעתר לבקשה באופן חלקי ולהורות על קבלת חוות דעת לקביעת הנכות הרפואית בתחום האורתופדיה בלבד, על מנת שלא לחסום התובעת מבירור תביעתה.     
בנסיבות אחרות, נוכח דלות הראיות הייתי מורה שהתובעת תשא בעלות חוות הדעת, אולם נוכח המצב הכלכלי כעולה מהבקשה לתשלום תכוף, אני מורה על המינוי, אך בכפוף לכך שתובעת תממן כמחצית מעלות חוות הדעת, והדבר יבוא בחשבון בסיום הטיפול בתיק, ע"פ תוצאות חוות הדעת.

6.       לפיכך אני מורה על מינויה של ד"ר אורית ביין הפלמ"ח 11 גבעתיים טל': 03-6912084, כמומחית רפואית מטעם בית משפט בתחום האורתופדיה.

7.       המומחית תקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות התאונה מיום 16.5.13 ובמיוחד תתייחס לסוגיות הבאות:

א.      האם לוקה התובעת כיום בנכות כתוצאה מהתאונה, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות, לרבות נכויות זמניות לעבר, ככל שהיו, תקופותיה ושיעורן.

ב.      המומחית תתייחס לקשר שבין התאונה לבין מצב התובעת נכון להיום.

ג.        האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

ד.      האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד.

ה.      האם יש צורך במינוי מומחים נוספים.

8.       בעלי הדין רשאים להעביר למומחית כל מסמך רפואי שבידיהם, למעט חוות דעת מומחים. המומחה יציין בחוות הדעת אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות הדעת.

9.       בשלב זה יישאו התובעת והנתבעת באופן שווה בשכרה של המומחית וזה יילקח בחשבון הסכומים שיפסקו.

10.   שכרה של המומחית לא יעלה על 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ, והצדדים יפקידו את שכר המומחה במזכירות בית המשפט עד ליום 1.1.14, אשר לא תוציא כתב מינוי לפני הפקדת הסכום כאמור. באפשרות הנתבעת להעביר את חלקה בשכר הטרחה ישירות למומחית, בכפוף להמצאת התחייבות לכך עד למועד האמור.

11.   חוות הדעת תימסר לבית המשפט ולבעלי הדין ככל האפשר עד יום 15.3.14.